חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

התנהלות עם רגשות במחלות מעיים כרוניות

גוף נפש חלק ג' / בת שבע במברגר

בפעם הקודמת דיברנו על המקום החשוב של השפעת הנפש על הגוף והבאנו לכך אף מקורות תורניים. הבנו את הקשר גם ברמה ההגיונית הבסיסית, כמו לדוגמא: פחד= רגש, והפחד מוביל ל: לב דופק, הזעה= פיזי. גוף.
כלומר ישנו קשר בל יינתק בין הגוף והנפש.
הבנו שרגש הוא אנרגיה המשפיעה באופן פיזי על הגוף שלנו, כיוון שהמוח מפריש חומרים כימיים שונים בזמני שמחה, עצב, פחד או כעס ולכן חשוב לתת את הדעת גם לרגש שלנו שהוא אינו חלק בפני עצמו אלא קשור באופן הדוק למצב הגופני שלנו.
אז איך מטפלים ברגש בצורה שתהיה הלימה בינו לבין הגוף ותוביל בס"ד לאיזון?
נתחיל עם סור מרע, לכל אחד מאיתנו יש רגש מסויים שיותר דומיננטי אצלו ומגיע גם בד"כ בעקבות מצבים סביב אותו נושא.
לדוג'- רגש של כעס בכל פעם שמשהו לא מסתדר לי. רגש של עצב ודאגה בכל פעם שאני חושב על העתיד. רגש של נחיתות בכל פעם שאני שומע שמישהו הקדים אותי במשהו. וכד'
אני ממליצה בשביל מודעות ראשונית לעשות טבלת מעקב שבועית או חודשית של: איזה רגש צף? סביב איזו סיטואציה? לאחר שבוע או יותר מומלץ חודש, תוכלו לראות לאורך הימים אם יש משהו יותר דומיננטי אצלכם וסביב איזה נושא הוא.
ומה עכשיו? אם זיהינו את הרגש, אז מה נעשה, נתעלם ממנו? נדחיק אותו? זו באמת שאלה טובה, כי אם נסתכל במה שלמדנו תמיד, ובמה שהורגלנו לצטט אז נגלה ש:
כל הכועס…. לא תחמוד… וכד' ובגלל זה יש לנו נטייה לשמוע ולהגיד מגיל ילדות: אסור לכעוס. אסור לקנא . אסור לדאוג.
אז מה, הפתרון לזה שלא נצטרך להדחיק את הרגשות השליליים? שנכעס? שנקנא?? הרי זה היפך המידות הטובות.
ננסה להבהיר: הרעיון הוא שלרגש עצמו מותר להיות. אי אפשר להתווכח עם רגש שעולה בנו וכבני אדם יש לנו כעס יש לנו קנאה. האיסור הוא בעצם על פעולות שאם הרגש לא ינותב למקום הנכון הן עלולות להיות הרסניות. כגון- כל השובר כלים בחמתו…. וכד' צריך לדעת להכיר ברגש ולתעל אותו למקום הנכון.
יש שיטות פסיכולוגיות (כיום פחות מצויות אך אני מציינת את הצד הקיצוני רק כדי להבהיר) שאומרות לשחרר ולהוציא את כל הרגשות. את כועסת? תכעסי!! כי לא שומרים בבטן!! לפעמים זה בלי גבולות ובלי הבחנה איפה מתי ואיך.
אך אנחנו, כיהודים מאמינים, חשוב שנבין איך אנחנו בנויים:
נשמה- נפש- גוף
המקור הכי עליון שלנו הוא הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל וקשורה לרוחניות, היא משפיעה על הנפש שלנו- רגשות, תחושות, הנאות מדברים כמו אוכל טוב, מוזיקה ספורט וכד' והנפש משפיעה על הגוף.
אם היינו מורכבים רק מנפש בהמית היה אפשר אכן לומר לנו לשחרר רגשות איך שרוצים ומתי ואז איש את רעהו חיים בלעו.
ואם היינו מורכבים רק מנשמה, היה אפשר לומר לנו את כל הציטטות והפסוקים על קנאה תאווה כבוד, מה עושה לנו הכעס וכו' והיינו נרגעים רק מזה.
אבל כיוון שאנחנו שילוב של הכול, הטיפול הנכון הוא לתת מקום גם לחלק של הנפש והגוף- לתת מקום לרגשות, להכיר בהם ולבטא אותם, יחד עם גבולות ויחד עם החלק הרוחני, האמונה והביטחון. הידיעה שכל מה שיש לי זה הכי טוב בשבילי וכו' ואז יש מקום להכיר במעלות המידות הטובות ובשליליות הרעות.
לכן כשעולה למישהי רגש/ תחושה או סיטואציה לא נעימה, והדבר הראשון שאומרים לו זה- לא נורא. הכול בסדר. אסור לכעוס- אתה מדבר לנשמה שלו או במקרה הגרוע- שולל בתת המודע את התחושות או מה שקרה לו.
בשלב ראשון משקפים את הרגש ומתקפים אותו. פונים לחלק הנמוך- את/ה כועס/ת. את/ה מאוכזב/ת. את/ה מתוח/ה. את/ה/ דואג/ת. זה בסדר גמור להרגיש את זה. (לא אמרתי זה בסדר גמור לכעוס, אמרתי מותר לך להרגיש את הכעס. וזה שונה!)
ואחר כך, נראה מה לעשות עם זה. וכך בשלב אחרון, אחרי הרגיעה, אפשר גם לדבר לחלק הנשמתי.
לתת לרגש להיות ולהכיר בו- זה לתת לאדים לצאת מהסיר. הם יצאו ויצאו אבל בשלב מסויים זה ייגמר ויירגע. הרגש מגיע לשיא שלו- ואז יורד כמו בלון בלי אוויר. יש שלווה בסופו של כל רגש שלילי.
כיוון שיש עוד מה להוסיף, נסיים בפעם הבאה בפרק סיום שיסביר לנו מה כן ניתן לעשות כדי בכל זאת לנסות להימנע מלהגיע לסיטואציה בה רגש שלילי מציף אותנו, ועד אז- קחו לעצמכם תרגול אישי לעשות היכרות עם הרגשות שיש בכם, בלי לפחד לחוש אותם.
בהצלחה!

*המידע המופיע באתר הוא מידע כללי בלבד. אין לראות בו ייעוץ רפואי כלשהו או המלצה לטיפול, ואינו מהווה תחליף לחוות דעת מקצועית או לטיפול רופא מוסמך. באם הנך חולה, אנו ממליצים על פניה לרופא מוסמך לצורך קבלת אבחנה וייעוץ. 

מאמרים נוספים:

הצטרפו לרשימת התפוצה של עמותת עזרי מעם!

כל החדשות, כל האירועים, כל העדכונים!