חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

'כי לא על הלחם לבדו'…

מאמר תורני

מאת הרב י' וויספיש,  מח"ס 'חמדת יחזקאל' ומו"ץ בבני ברק

אחד מן הקשיים הבולטים לאלו שזכו להיכנס למשפחת בעלי הקרוהן והקוליטיס, הוא הצורך להינזר מתזונה בעלת גלוטן ובראשם השמירה מן הלחם. שהרי כל שינוי בהרגלי אכילה דורש מן האדם עבודת המידות, לפתח את כח ההתגברות, להישמר מהעונג הזמני לעומת הסבל והנזק העלול לבוא לאחר מכן.

אך מעל כולן הוא ההתנתקות מהלחם, שהרי הלחם הוא מאבי אבות המזון ככתוב "לחם לבב אנוש יסעד" והלחם בכוחו לחבר את כל חלקי האדם להיות בריא וחזק כמש"כ הנצי"ב בפירושו "העמק דבר" שלחם הוא מלשון 'הלחמה', להלחים ולחבר את כל האדם גופו ונפשו, כי אכן הלחם מביא חיות לאדם ולכן הניתוק ממנו הוא קשה מאד.

אמנם, שבעתיים הוא קשה למי שזכה לחיות חיי תורה ומצוות. צא וחשוב כמה מצוות עלינו לקיים עם הלחם, פת שחרית מדי יום, סעודות שבת ויו"ט מעת לעת ובפרט המצוות מדאורייתא לאכול כזית מצה בפסח וכזית פת בתחילת סוכות. איך נוכל בלעדיהן? הלא יהודים אנחנו ורצוננו לעשות את המצווה עלינו כראוי.

הנה, בדיוק בשבילנו נאמר הפסוק המופיע בכותרת, אך הפעם בשלימותו "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה' יחיה האדם"

ז"א החיות האמיתית איננה בלחם האפוי והערב, אלא דווקא כשאנו שמחים לציית לרצון ה'. וכמו שסיפרו על האדמו"ר ר' יהושע מבעלזא, שכאשר נזקק על פי הוראת הרופא לאכול ביוה"כ, אמר לפני אכילתו בהתלהבות לשם ייחוד מצוות 'וחי בהם' והתרגש באכילתו כמו בשעת אכילת המצה בליל הסדר. גם אנו נחכים להתענג במה שאנחנו נמנעים מאכילת הלחם ודומיו בשביל לקיים רצון ה' שנשמר את בריאותנו.

עם זאת, נשתדל במילים ספורות להציע כמה פתרונות הלכתיים לחלק מהקשיים ונשמח בהמשך בגיליונות הבאים, לתת מענה לעוד מורכבויות, לפי בקשת הציבור. מוזמנים לכתוב לנו!

ע"פ ההלכה, סעודות שבת ויו"ט צריכות להיות על ידי פת דווקא. אולם בשעת הדחק יש לסמוך ע"ד הרש"ש (בפסחים דף קב) שמאכל שאדם קובע עליו סעודתו כגון תבשיל חשוב יוצא בהן ידי סעודה.

והו"ד בתשובות אגרות משה (או"ח ח"א) כמו"כ על ידי שתיית רביעית יין יוצא יד"ח סעודה לדעת הגאונים. אך יש מקום להדר לאכול כזית תמרים, לפי שהוא מאכל שיש בו דמיון לפת, כמבואר בגמ' מסכת ברכות שתמר הוא מזין. (כהוראת הגרי"א דינר שליט"א)

נדון מעניין דן האיילת השחר במי שאוכל פת רק בשבת ויו"ט וכשבירך ברכת המזון הסתפק אם אמר "רצה" דאע"פ שבדרך כלל צריך לחזור ולברך דמסתמא אמר כהרגל לשונו בלי "רצה", אך מי שמברך ברכהמ"ז רק בשבת, יכול לסמוך על רגילות לשונו לומר "רצה". (מובא בספר שלמי תודה)

.

*המידע המופיע באתר הוא מידע כללי בלבד. אין לראות בו ייעוץ רפואי כלשהו או המלצה לטיפול, ואינו מהווה תחליף לחוות דעת מקצועית או לטיפול רופא מוסמך. באם הנך חולה, אנו ממליצים על פניה לרופא מוסמך לצורך קבלת אבחנה וייעוץ. 

מאמרים נוספים:

הצטרפו לרשימת התפוצה של עמותת עזרי מעם!

כל החדשות, כל האירועים, כל העדכונים!