Search
Close this search box.

פרוביוטיקה

והפעם עם ד"ר איתי קליסקי, המרכז למחלות מעי דלקתיות, הדסה עין כרם:

מדוע אין לרפואה בארץ דרך להתאים לחולי מעיים פרביוטיקה מותאמת לכל חולה.
הרי יש מחקרים שמראים קשר ברור בין איזון החיידקים במעי להרגעת המחלה?

שלום לשואל,
ראשית, נזכיר כי בגופינו , בעיקר במערכת העיכול, שוכנת כמות אדירה של חיידקים – מספרם נע בין 10 ל- 100 טריליון – שחלקם פוגעים בגוף האדם אך לרובם יש תפקיד קריטי בשמירת התפקוד התקין במערכת העיכול – ספיגת מזון, ייצור וויטמינים שונים, תפקוד מערכת החיסון, תחרות מול חיידקים "רעים" ועוד. ההבנה כי ישנה אוכלוסיה טבעית של חיידקים במערכת העיכול וחיה כמערכת משלימה בגוף האדם התגלתה רק בעשורים האחרונים והיא נמצאת עדיין בשלבי מחקר עקב האתגרים העצומים בחקר כמות חיידקים גדולה זו. "פרוביוטיקה" הינה שם כולל לתכשירים הניטלים דרך הפה (ברוב המקרים) ומכילים כמות מסויימת של אותם חיידקים "טובים". עקב העובדה כי התכשירים מכילים את אותם חיידקים מועילים, עולה המחשבה ההגיונית כי ניתן לתת פרוביוטיקה כטיפול בלעדי או משלים לחולי מחלות מעי דלקתיות. הגיוני, לא ?
ובכן, בנושא זה ישנן 3 שאלות עיקריות:

  1. מה מכיל תכשיר הפרוביטיקה ?
  2. האם מעבר לתאוריה ישנן הוכחות מדעיות ליעילות הפרוביוטיקה ?
  3. האם ישנן תופעות לוואי ?

ביחס לשאלה הראשונה עלינו להיות כנים ולהכריז כי למעשה השוק פרוץ לחלוטין, וכל תכשיר מכיל כמות אחרת והרכב אחר של חיידקים, בהתאם לחברה המייצרת, וללא שום בקרה. התווית "באישור משרד הבריאות" נועדה רק לאשר כי בתכשיר אין רכיבים פוגעים (וזה נכון לגבי כל תכשיר או מזון בישראל המיועד לשימוש לגוף האדם) ותו לא. ראוי לציין כי לחברות המייצרות והמשווקות אינטרס כלכלי ניכר, משום שתכשירי הפרוביוטיקה אינם נמצאים מוגדרים כ"תרופה" ולפיכך אינם זקוקים לרגולציה ההדוקה הקיימת טרם אישור תרופה, אינם זקוקים למרשמים, עלות ייצורם נמוכה יחסית ומחירם גבוה וללא שום פיקוח.
ביחס לשאלה השניה המצב אף מאתגר יותר ממספר בחינות:
ראשית, ריבוי התכשירים השונים מקשה בהוכחת היעילות של תכשירי הפרוביוטיקה. כידוע, מחקרים רפואיים מבוצעים כיום בצורה דקדקנית מאוד והיצמדות לפרוטוקולים מדוייקים, דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי כאשר יש מספר רב של תכשירים בעלי הרכב שונה זה מזה. כדי לשבר את האוזן נציין כי אפילו בתכשיר זהה לכאורה נמצאו הבדלים – לדוגמא, עבודה שפורסמה לפני כ-3 שנים וחקרה השפעת התכשיר VSL#3 על מחלת מעי דלקתי הדגימה כי התכשיר שמקורו מאיטליה אכן נמצא כבעל השפעה על מהלך המחלה ואילו אותו תכשיר אשר יוצר בארה"ב – לא ! היעלה על הדעת שאקמול המיוצר בישראל ישפיע כך ואקמול המיוצר בארץ אחרת ישפיע אחרת ?
שנית, המחקרים שבדקו את יעילות התכשירים בחולי מעי דלקתי הניבו תוצאות לא חד משמעיות במקרה הטוב. לאחרונה פורסם מאמר סקירה בעיתון biomolecules אשר סקר את כל העבודות והמחקרים שבוצעו ופורסמו עד לשנה האחרונה בנושא הטיפול בפרוביוטיקה. הסקירה הדגימה כי רק מיעוט המחקרים הדגימו שיפור כלשהו במדדים אובייקטיביים ו/או סובייקטיביים, ומתוכם – מיעוט שבמיעוט הדגים שיפור מובהק סטטיסטי (מדד הנדרש במחקרים סטטיסטיים ונועד להדגים שהאפקט המתקבל אינו מקרי). בנוסף, רוב המחקרים שבוצעו היו למשך תקופה קצרה (מספר שבועות), כך שקשה לאמוד האם גם האפקט המיטיב מחזיק מעמד לאורך זמן. כידוע מטיפולי מעי דלקתי, אחוז ניכר מהתרופות מאבד השפעה לאחר מספר שנים. נקודה נוספת היא שחלק מהעבודות הדגימו השפעה טובה רק על סוג מסויים ממחלות המעי הדלקתי (קרון או קוליטיס) ולא על השני.
ביחס לשאלה השלישית, מחקר סקירה שהתפרסם לפני כשנתיים שכלל כ- 900 חולים מ- 9 מחקרים שונים הראה כי חולי קוליטיס שהשתמשו בפרוביוטיקה דיווחו על יותר תופעות לוואי של מערכת העיכול כולל כאבי בטן, ביחס לקבוצה שלא השתמשה. בנוסף, עולה החשש כי חולי מעי דלקתי אשר כבר מטופלים בתרופות בעלות השפעה מדכאת מערכת החיסון עלולים לסבול מזיהומים דווקא מחיידקי הפרוביוטיקה, אולם למען האמת חשש זה הינו רחוק ודווח פעם אחת בלבד בספרות הרפואית.
לסיכום – נטילת פרוביוטיקה כחלק מהטיפול במחלת מעי הדלקתי הינו נושא סבוך: מחד, ישנו היגיון תאורטי לתוספת פרוביוטיקה לאור תפקידי החיידקים ה"טובים" בתפקוד התקין של מערכת החיסון. מאידך, העדר סטנדרטיזציה של התכשירים, העדר תוצאות מיטיבות ברורות, משך השפעה לא ברור ותופעות לוואי אפשריות – הופכים המלצה על טיפול פרוביוטי בחולי מעי דלקתי להמלצה בעייתית. עלינו לזכור כי כציבור רופאים אנו אחראים למה שהוכח מבחינה מדעית ומה שלא הוכח יכול להיות בגדר המלצה יחידנית בלבד. נוסיף עוד, כי עלות תכשירים אלו למטופל יכולה להגיע ואף להשתוות לעלות התכשירים הביולוגיים – ובוודאי שבמקרה כזה אנו כציבור האמון על הטיפול בחולים דורשים מידע קצת יותר מבוסס הנוגע ליעילות פרוביוטיקה על מנת להעמיס על כיסו של המטופל הוצאה נוספת.

בברכת רפואה שלמה!

*המידע המופיע באתר הוא מידע כללי בלבד. אין לראות בו ייעוץ רפואי כלשהו או המלצה לטיפול, ואינו מהווה תחליף לחוות דעת מקצועית או לטיפול רופא מוסמך. באם הנך חולה, אנו ממליצים על פניה לרופא מוסמך לצורך קבלת אבחנה וייעוץ. 

מאמרים נוספים:

הצטרפו לרשימת התפוצה של עמותת עזרי מעם!

כל החדשות, כל האירועים, כל העדכונים!